רש"י על חולין כ״ז ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ז ע״ב:א׳ רש"י על חולין כ״ז ע״ב:ג׳ »

2 וְהַאי תַּנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא, דְּתַנְיָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף״, וְכִי בְּאֵיזוֹ תּוֹרָה שָׁוְותָה בְּהֵמָה לָעוֹף וְעוֹף לִבְהֵמָה? בְּהֵמָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, עוֹף אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! עוֹף מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, בְּהֵמָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה!

פירוש רש"י על חולין כ״ז ב:ב׳

2 מייתי לה מהכא - שחיטה מן הצואר:

3 זאת תורת הבהמה - לעיל מיניה איירי בטומאת נבילות:

4 עוף אינו מטמא במגע ובמשא - דכתיב לטמאה בה אין לך אלא מה שאמור בה לא יאכל לטמאה בה:

5 בהמה אינה מטמאה בבית הבליעה - אם תחבה לו חברו דתניא יכול תהא נבלת בהמה מטמאה בבית הבליעה ת"ל לא יאכל לטמאה מי שאין לה טומאה אלא דרך אכילתה יצתה זו שיש לה טומאה קודם שיאכלנו:

« רש"י על חולין כ״ז ע״ב:א׳ רש"י על חולין כ״ז ע״ב:ג׳ »